fbpx

More results

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

More results

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

המחיר החברתי

אומרים שלכל דבר יש מחיר. אנחנו נכנסים לחנות, בוחנים את הסחורה, מרימים דבר מה ומיד מטים את ראשנו הצידה כדי ללכוד במבט פתקית לבנה קטנה: המחיר. אנחנו רגילים לחשוב עליו במונחים מספריים. קשה לדמיין שמחיר של חולצה עלול להיות גם עבדות ילדים, עובדים הנושמים חומרים רעילים במקום עבודתם האופן יומיומי במשך שנים או העמקת פערים חברתיים-כלכליים. הרבה יותר קל להישאר רק עם המספרים, אבל הגיע הזמן לנפץ את הבועה הזאת.

כולנו יודעים איפשהו במקום מודחק, שיש דבר שנקרא סדנאות ידע (sweatshops), ושהן נמצאות במדינות העולם השלישי. האנגרים ובהם שורות של נשים, גברים וילדים שעובדים במשך שעות רצופות ובתנאים לא הגיוניים, תופרים או מייצרים באופן ידני ובכמות מאסיבית- עבורנו. האופנה המהירה של העולם הראשון. במשך עשורים בחרנו להתעלם מהעובדות האלו וליהנות מהמחירים שהלכו וירדו עד כדי כך, שכבר לא שווה לשמור או לתקן שום דבר, אלא רק להחליף בחדש.

אחד האירועים המשמעותיים ביותר שחשפו את המחיר החברתי בתעשיות הייצור היה אסון ראנה פלאזה. ב-24 באפריל 2013 בניין מסחרי בבנגלדש בשם "ראנה פלאזה" קרס בבת אחת. שמונה קומות התרסקו בזו אחר זו, יותר מ-1,000 אנשים נהרגו ומעל 2,500 נפצעו, ביניהם ילדים. יום לפני האסון פקחים ערכו בו סקירה. הם מצאו סדקים ודרשו מכל החנויות להתפנות, אולם עובדי מפעל הטקסטיל התבקשו לחזור לעבודתם מיד ביום הבא. המקרה המזעזע הזה היה כמו מראה שחורה שהופנתה אל פני תעשיית האופנה. אחריו, היה ברור שדברים צריכים להשתנות. לשם כך קמה תנועת "מהפכת האופנה" (fashion revolution) שפועלת היום ברחבי העולם לטובת שיפור תנאי העובדים במפעלי הטקסטיל ושינוי הרגלי הייצור והצריכה שלנו.

אחד האירועים המשמעותיים ביותר שחשפו את המחיר החברתי בתעשיות הייצור היה אסון ראנה פלאזה. ב-24 באפריל 2013 בניין מסחרי בבנגלדש בשם "ראנה פלאזה" קרס בבת אחת. שמונה קומות התרסקו בזו אחר זו, יותר מ-1,000 אנשים נהרגו ומעל 2,500 נפצעו, ביניהם ילדים. יום לפני האסון פקחים ערכו בו סקירה. הם מצאו סדקים ודרשו מכל החנויות להתפנות, אולם עובדי מפעל הטקסטיל התבקשו לחזור לעבודתם מיד ביום הבא. המקרה המזעזע הזה היה כמו מראה שחורה שהופנתה אל פני תעשיית האופנה. אחריו, היה ברור שדברים צריכים להשתנות. לשם כך קמה תנועת "מהפכת האופנה" (fashion revolution) שפועלת היום ברחבי העולם לטובת שיפור תנאי העובדים במפעלי הטקסטיל ושינוי הרגלי הייצור והצריכה שלנו.

למרות הפעילות המבורכת, אירועים דומים ממשיכים להתרחש גם היום. מפעלים במדינות עניות ממשיכים לפעול בתוך מבנים רעועים, בלתי חוקיים וללא פתחי מילוט. העובדים עצמם מקבלים שכר שלא באמת מספיק למחיה נאותה, וכמובן ללא תנאים סוציאליים, ימי מחלה או חופשות. אם זה לא מספיק, עובדות רבות בתעשיות היצור מדווחות על התעמרות בעבודה ועל הטרדות מיניות. למעלה מ-60% מהנשים בתעשיית האופנה בבנגלדש ובקמבודיה דיווחו שהן מרגישות מאוימות או לא בטוחות בסביבת העבודה שלהן וכ-34% מהנשים שעובדות בתעשיית הביגוד בוויאטנם דיווחו שהן חוות הטרדות מיניות ואלימות פיזית בעבודה. ברור לנו שהמחירים האלו לא יהיו כתובים על פתקית המחיר של המוצר.

אחת מנקודות המפנה המשמעותיות בהבנת הצרכנים את המחיר שמשלמים עובדים מדינות מתפתחות עבור אובססיית הצריכה המערבית הגיעה בעקבות אסון רנה פלאזה משנת 2013. באסון נהרגו ונפצעו אלפי אנשים בקריסת בניין בבנגלדש שאיכלס מפעלי טקסטיל

תעשיית האופנה היא רק דוגמא אחת מני רבות. כמעט כל תאגיד שמייצר בצורה המונית ובינלאומית מוצרים זולים באופן מחשיד, כנראה גובה את המחיר שלו בדרכים אחרות. חישבו על שוקולד או קפה למשל. מה אתם יודעים על המקורות שמהם הם מגיעים? יותר מ-70% מאספקת הקקאו העולמית מגיעה מאפריקה, שם מועסקים מעל מיליון וחצי ילדים בתעשיית הקקאו, חלקם מתחת לגיל 5. זה אולי היה מתקבל על הדעת אם היינו יכולים להיות בטוחים שהם זוכים להגנות בסיסיות; לא סוחבים משקלים כבדים מדי, משפחותיהם מתוגמלות כראוי ויש להם מידה סבירה של בחירה בחייהם. המציאות מאוד רחוקה מכך. בעוד מחירי הקקאו עולים בכל שנה, שכר העובדים במטעים נשאר כשהיה לפני עשרות שנים. התעשיות ממשיכות לפרוח והעובדים משלמים את המחיר האמיתי.

אז איך קונים מוסרי ומבלי לתמוך בתעשיות נצלניות?

נשימה עמוקה. אלו נתונים קשים לעיכול וחברות השיווק עושות כל שביכולתן עם תקציבי ענק כדי להסתיר מאתנו את המידע הזה. אנחנו חשופים לפרסומות דרך מסכים, שלטים, ברדיו ובעיתונים. הן מקיפות אותנו בהבטחות אסתטיות עם מסרים משויפים. אלו הרגעים שבהם קל מאוד לשכוח מהמחיר החברתי. רחוק מהעין, רחוק מהלב. למזלנו יש לא מעט דברים שאנחנו כצרכנים וצרכניות יכולים לעשות כדי להשפיע לטובה או לכל הפחות להפסיק לתמוך בתאגידים הללו:

1. לקנות בסחר הוגן

תו סחר הוגן יבטיח לכם שהמוצר יוצר בצורה שלא מסכנת את בריאות העובדים, תוך מאמץ לצמצם את פערי התיווך בין היצרנים למשווקים כמו גם את טביעת הרגל האקולוגית לאורך כל שרשרת הייצור. קיימים מספר ארגוני סחר הוגן בינלאומיים ותיקים ואמינים, המבצעים פיקוח אובייקטיבי על יצרנים במגוון תחומים. ארגוני הסחר ההוגן מעניקים ליצרנים העומדים בקריטריונים מוגדרים אישור להשתמש בתווית, תעודת הסמכה או סימן מסחרי המסמל שהמוצר נמצא תחת פיקוח שלהם. אם אחד הסימנים האלה מופיע על מוצר שאתם עומדים לקנות, תדעו שבחרתם טוב יותר.

2. לקנות מקומי, בעבודת יד אצל מעצבים ומעצבות עצמאיים

דרך נוספת לצרכנות אתית היא לבחור לתמוך במעצבים ומעצבות עצמאיים, עסקים קטנים וחנויות מקומיות, בתנאי שהם לא מסתפקים בעצם היותם קטנים ומקומיים אלא גם מקפידים לקנות את חומרי הגלם שלהם מספקים הוגנים ואחראיים. כך קיים סיכוי טוב יותר שרוב הכסף שאתם משקיעים מגיע לאנשים שיצרו את המוצר במו ידיהם, מבלי לנצל אנשים אחרים בדרך. תמיכה בעסקים קטנים משמעה בדרך כלל גם השקעה בחלום של בעל או בעלת העסק, ותמיכה בקהילה ובכלכלה המקומית. בדרך כלל אלו אנשים הרבה יותר נגישים מתאגידים גדולים והם ישמחו לספק לכם מידע מהימן אודות תהליך הייצור ומהכירה שלהם. נכון, לפעמים זה אומר שמחיר הכיסא או הצלחת יהיה קצת יותר גבוה, אבל בדרך כלל זה גם סימן לאיכות ולמוצר שישרת אתכם לטווח ארוך.

3. לשאול שאלות

בהמשך לנקודה הקודמת – תרגישו בנוח לשאול שאלות קשות. מערכת היחסים בין הצרכן לחברה לא צריכה להיות חד צדדית ולא חייבת להסתכם במעמד התשלום בלבד. היום כמעט לכל חברה יש רשתות חברתיות. אפשר לשלוח הודעה ולשאול איך מוצר מסוים יוצר? מהם תנאי העובדים? האם יש תו תקן של סחר הוגן, או כל תקן אובייקטיבי אחר המפקח על תהליך הייצור שלהם? ככל שנשאל יותר, כך התעשיות יבינו שאנחנו כבר לא מוכנים ומוכנות להתפשר. הם יבינו שאם יעשו שינויים זה ישתלם להם, ואם יתעלמו, הם יאבדו את הצרכנים. שאלות נוספות שאפשר לשאול גם את עצמכם – האם אתם באמת זקוקים למוצר הזה? מה המקום הכי אמין ומוסרי שבו תוכלו למצוא אותו? ואולי בכלל ביד שניה?

4. לתמוך בארגוני זכויות עובדים

אם אתם רוצים ורוצות לקחת את הנושא צעד אחד קדימה, תוכלו לתמוך ולהצטרף לפעילויות של ארגונים בנושא. בישראל פועלים ארגונים כמו fashion revolution ו"סחר הוגן ישראל". הם מופעלים על ידי צעירות וצעירים אכפתיים שישמחו להיעזר גם בכם ולהרחיב את פעילותם.

5. להיעזר באתר צ.מ.י – צרכנות מודעת בישראל

אנחנו בודקים לעומק כל אחד מהיצרנים עליהם אנחנו ממליצים באתר ומנגישים לכם את המידע, על מנת להגדיל את נפח הצריכה המודעת בישראל. אם עולות שאלות לגבי ההמלצות שלנו אתם מוזמנים ומוזמנות לפנות אלינו דרך טופס יצירת קשר כאן באתר או דרך הרשתות החברתיות, אנחנו מבטיחים לענות מהר. השינוי הוא אפשרי, והוא מתחיל בין היתר מבחירות קטנות של צרכנות מודעת.

הכתבה הוכנה עבור האתר צ.מ.י – צרכנות מודעת בישראל על ידי רותם קליגר, יוני 2022

עוד כתבות שעשויות לעניין אתכם  >

שאלות קיטבג
תיק זה המלך של האקססוריז. מה אנחנו מחפשים כשאנחנו עומדים לקנות תיק חדש? קודם כל נוחות ויעילות, אבל לא פחות חשוב שיהיה יפה, מתאים ומבטא את האמירה שלנו. הנה כמה המלצות שלנו לתיקים שיש להם אמירה.
צרכנות מודעת - מתנות
מתנות לפסח
לכבוד חג האביב והחירות וברוח הצרכנות המודעת, ריכזנו עבורכם מגוון אפשרויות למתנות משמחות מיצרנים מובילים המקפידים על ייצור הוגן ובר קיימא. כל הפרטים בפנים.
בקבוקים רב פעמיים
אתם כנראה לא צריכים אותנו בשביל לדעת שבקבוק רב פעמי חוסך שימוש במאות בקבוקי פלסטיק בשנה וכנראה שכבר יש לכם אחד, אבל אם אתם מתלבטים לגבי הבקבוק הבא שלכם אולי תמצאו אותו כאן.

עסק קטן - משפחתי (Small Business)

קנייה מעסקים קטנים תומכת בדרך כלל בכלכלה מקומית ובעשייה "איטית" במקום בתאגידים גלובליים, כך שאנחנו יודעים בדיוק לאן הכסף שלנו הולך ואיזה ערכים הוא מקדם.

סחר הוגן (Fair Trade)

תנועה עולמית שמטרתה לשפר את תנאי החיים בכלל והעבודה בפרט של עובדים מוחלשים מרחבי העולם, המהווה אלטרנטיבה לשיטת ה"סחר החופשי" על מנת לתקן חלק מהתחלואות הנובעות ממנה. שיפור תנאי העובדים נעשה באמצעות הגדרת התנאים הרצויים בהתאם לסוג התעשייה, ויישום מפוקח על ידי צד שלישי של התנאים שהוגדרו. תקן סחר הוגן קיים כיום במגוון הולך וגדל של תחומי ייצור, ביניהם בין היתר חקלאות וטקסטיל, ומפוקח על ידי גופי פיקוח שונים הנבדלים ביניהם במיקום גאוגרפי, בסוג התעשייה עליה הם מפקחים ובהגדרות תחומי הפיקוח.

שקיפות (Transparency)

מתבטאת בשיתוף מידע של חברות לגבי תהליכי הייצור של מוצריהן, כך שציבור הצרכנים יוכל לדעת מהיכן מגיעים המוצרים, באיזה אופן ועל ידי מי הם מיוצרים. בדרך כלל יצרנים אשר מקפידים על ייצור ידידותי לסביבה ולאנשים יהיו שקופים יותר עם הצרכנים, מכיוון שאין להם מה להסתיר וגם כמהלך מיתוגי ושיווקי, לכן רמת השקיפות היא מדד מצוין לרמת ההקפדה של חברות על הערכים החשובים לנו.

אופנה איטית (Slow Fashion)

אופנה המודעת למשאבים הדרושים על מנת לייצרה ופועלת בכדי לצמצם פגיעה באנשים ובסביבה, בתהליך הייצור ובמהלך השימוש במוצריה. מוצרי אופנה איטית יהיו איכותיים יותר על מנת שישמשו אותנו לאורך זמן רב. חברות הדוגלות באופנה איטית מייצרות פחות קולקציות בכל שנה ומחומרים יותר איכותיים וברי קיימא לרוב. חברות האופנה האיטית שמות דגש על שימוש בטכניקות מסורתיות, ללא תוספת כימיקלים ורעלים, ומתייחסות לחסכון במים ולטביעת פחמן. המונח "אופנה איטית" נטבע לראשונה בשנת 2007 על ידי קייט פלטשר מהמגזין "אקולוג'יסט", כשהשוותה את תנועת האופנה האיטית לתנועת המזון האיטי.

אפס פסולת (Zero Waste)

תנועה עולמית ודרך חיים הדוגלת בצמצום הפסולת שאנחנו מייצרים למינימום האפשרי או לגמרי, על מנת להפחית את ההשפעה הסביבתית השלילית שלנו. הפחתת הפסולת נעשית באמצעות צריכה מודעת של מוצרים מתאימים וללא אריזות מיותרות, שימוש חוזר בחומרי גלם ובמוצרים לאחר סיום השימוש, וכמובן ללא שימוש בפלסטיק ובמוצרים חד פעמיים.

גרינוושינג / התיירקקות (Greenwashing)

שימוש במונחים מעולם הקיימות אשר עושות חברות על מנת למתג עצמן כ"ירוקות", למרות שבפועל הן לא. בעקבות עליית המודעות הצרכנית והביקוש למוצרים אקולוגיים,  נוצר אינטרס אצל היצרנים להצטייר ככאלה על מנת להגיע לקהל המעוניין בכך. חלק מהיצרנים אכן נוקטים פעולות על מנת לשפר את המוצרים ותהליכי הייצור, אבל חלקם נוקטים בעיקר בפעולות שיווקיות המדגישות פעילות "ירוקה" מסוימת, אך מסתירות חוסר עשייה בתחומים מהותיים אחרים. הדרך הטובה ביותר להימנע מ"גרינוושינג" היא להסתמך על אישורים הניתנים על ידי גופי פיקוח חיצוניים כגון ארגוני הסחר ההוגן או תקנים אורגניים, כך אפשר לדעת שהמהלכים השיווקיים אכן מגובים במעשים אמיתיים בשטח. או לחפש אותם באינדקס האתרים המומלצים שלנו כאן באתר.

מיקרו פלסטיק (Microplastic)

חתיכות פלסטיק קטנות, בגודל שלא ניתן לראות בעין, הנוצרות כתוצאה מפירוק של פלסטיק למרכיביו הבסיסיים. מכיוון שפלסטיק הוא חומר חדש יחסית שלא היה קיים עד לפני כמאה שנה, קיים חוסר ביצורים שיכולים "לפרק" אותו כפי שקורה עם חומרים אורגניים (קומפוסט לדוגמא) ומתכלים. חתיכות הפלסטיק הזעירות המתפרקות ממוצרי הפלסטיק שאנחנו משתמשים בהם מזהמות את האדמה ואת הים, ומגיעות אלינו בחזרה במזון ובמי השתייה. הדרך הטובה ביותר להפחתת כמויות המיקרופלסטיק שאנחנו מייצרים היא כמובן להפסיק להשתמש במוצרי פלסטיק בכלל, ובמוצרי פלסטיק חד פעמיים בפרט.

כלכלה מעגלית (Circular Economy)

שיטה הדוגלת בניצול מרבי של חומרי גלם ואנרגיה על מנת לצמצם בזבוז. השיטה מהווה אלטרנטיבה למודל הלינארי הנפוץ והבזבזני של צריכה, שימוש והשלכה לפח בסיום השימוש. עקרונות הכלכלה המעגלית דורשים מהיצרנים וגם מהצרכנים להיות מודעים לכל השלבים בחיי המוצר: חומרי הגלם, תהליך הייצור, שימוש ושימוש חוזר, ומה שקורה עם רכיבי המוצרים לאחר תום השימוש. התקן המוביל בתחום הכלכלה המעגלית נקרא "מעריסה לעריסה" – CRADLE TO CRADLE או בקיצור C2C.

ללא שימוש במינרלים מאזורי קונפליקט (Conflict Minerals)

חומרי גלם המשמשים בעיקר בתעשיות האלקטרוניקה (טלפונים סלולריים למשל), הרכב והתכשיטים (זהב ויהלומים), המופקים באזורים בהם קיים סכסוך צבאי פעיל. תהליך הכרייה שלהם נעשה לעיתים קרובות על ידי עובדים בכפייה ועל ידי ילדים, והם תורמים למימון פעילות צבאית באמצעות רכישת נשק מהרווחים המושגים ממכירתם.

סדנאות יזע (Sweatshops)

כינוי לסביבות עבודה פוגעניות כלפי העובדים בהן. התנאים הקשים בסדנאות היזע עלולים לכלול עבודה בתנאים פיזיים לא נוחים, בחום גבוה, למשך שעות ארוכות מדי וללא תשלום של שכר הוגן. בנוסף העובדים עלולים להיות חשופים לחומרים מסוכנים, להתעמרות בעבודה כולל עונשים וכמובן ללא זכויות סוציאליות בסיסיות. רוב סדנאות היזע הפעילות כיום נמצאות במדינות העולם השלישי, אבל עדיין קיימות גם במזרח ובמרכז אירופה. בכדי להימנע מרכישת מוצרים שיוצרו בסדנאות יזע יש לקנות רק מוצרים המפוקחים על ידי תקן סחר הוגן או העסקה הוגנת. כאן תוכלו למצוא דוגמאות מובילות לתקנים הרלוונטיים, ובאינדקס האתרים שלנו תוכלו להשתמש באפשרות סינון לפי ערכים על מנת להציג אך ורק מוצרי סחר הוגן.

סודיום לאוריל סולפט (SLS)

תרכובת כימית נפוצה ביותר בשימוש בתעשיית הקוסמטיקה. החומר מקציף מאד, מפרק שומן ולכלוך קשה וגם יחסית זול ולכן משמש כמרכיב משמעותי (במינון גבוה) במגוון מוצרי היגיינה וטיפוח אישי, בין היתר בשמפו, סבון ובמשחת שיניים. הוא חדיר מאוד לעור, ובשימוש יומיומי מתמשך עלול לגרום לגירויים, רגישויות, קשקשת, יובש ועוד. מלבד SLS, חומרים נוספים מקבוצת הסולפיטים המשמשים בתעשייה וקיים חשש כבד לגבי האפקט הבריאותי שלהם הינם SLES ו-ALS. על מנת להימנע משימוש בחומרים אלה חפשו על תוויות המוצרים שאתם קונים את המילים "ללא SLS / SLES", או שתקדישו עוד כמה שניות למעבר על רשימת הרכיבים של המוצרים שאתם קונים. מוזמנים להציץ גם ברשימת היצרנים המומלצים שלנו בקטגוריית טיפוח אישי והיגיינה.

עבדות מודרנית (Modern Slavery)

התצורה הנוכחית של עבדות. אמנם הדעה הרווחת היא שהעבדות חלפה מן העולם אך היא עדיין קיימת בהיקפים נרחבים, בעיקר בעולם השלישי אבל לא רק. לפי הערכות עדכניות ישנם בעולם כיום כ-40 מיליון (!!!) עבדים, כרבע מתוכם ילדים וכ-70% נשים. העבדות ה"מודרנית" מופיעה במגוון צורות וכוללת בין היתר סחר באנשים, עבודה בכפייה, עבדות ילדים ועבדות הנובעת מחוב כספי. העבדים מעצם הגדרתם נמצאים תחת שליטה, איומים ולעתים גם אלימות, של אדם או גוף מסחרי בעל אינטרס לשעבד את אותם אנשים – לרוב פליטים ובני אוכלוסיות מוחלשות, לטובת רווח כלכלי. תופעת העבדות המודרנית נפוצה בעיקר בארצות דרום מזרח אסיה, אך קיימת גם באפריקה, במזרח התיכון ובעוד אזורים בעולם. מכיוון ששרשראות האספקה של מותגים רבים אינן שקופות לנו, כאשר אנחנו קונים מוצרים שלהם קיים חשש שאנחנו תומכים בכספי הקנייה שלנו במוסד העבדות ובעצם מממנים אותו. הדרכים להימנע מכך הן לקנות תוצרת מקומית או ממדינות בהן קיימים ונאכפים חוקי העסקה מתקדמים, או לקנות מוצרים בעלי תקן "סחר הוגן" המבטיח בין היתר העסקה הוגנת של עובדי הייצור.

ללא כימיקלים רעילים (Non-Toxic)

שימוש במוצרים המכילים כימיקלים רעילים עלול לגרום לגירויים, רגישויות ומחלות. פראבנים ו-SLS (סודיום לאוריל סולפט) לדוגמא, הם חומרים הנמצאים בשימוש תדיר בתעשיית הקוסמטיקה בשל יעילותם, אך ידועים גם ככאלה שעלולים לגרום לנו נזק. לרוב החומרים האלה קיימים תחליפים טבעיים וברי קיימא – כדאי תמיד לבדוק בפירוט חומרי הגלם של המוצר, וגם להכיר את היצרנים שנמנעים משימוש בחומרים כאלה.

עיצוב לשבר (Planned Obsolescence)

עיצוב לשבר מכונה לפעמים גם "תכנון להתיישנות" או התיישנות מכוונת (ובאנגלית: Designed to Break או Planned Obsolescenceׂ) והוא אחד המאפיינים של תרבות הייצור והצריכה המודרנית. המוצרים שאנחנו קונים מתוכננים ומיוצרים כך שלא יחזיקו מעמד לזמן רב ולכן נצטרך להחליף אותם בחדשים בתוך זמן קצר יחסית, מה שיגרום לנו לשלם עליהם באופן מצטבר יותר כסף וכפועל יוצא גם לזהם את הסביבה. 

פליטות פחמן (Carbon Emissions)

פליטות פחמן נקראות גם "טביעת רגל פחמנית", הן גזי חממה הנפלטים לאטמוספירה כתוצאה מפעולות שאנחנו עושים כגון שימוש בחשמל ובכלי תחבורה, וכמובן גם מייצור תעשייתי ושינוע של מוצרים. טביעת הרגל הפחמנית נמדדת ביחידות של כמות הפחמן הדו חמצני וגז המתאן הנפלטות ומשפיעות על התחממות כדור הארץ, ומאפשרת להשוות את כמות הפליטות המיוחסות למוצרים ויצרנים ספציפיים. על מנת לצמצם את טביעת הפחמן שלנו כצרכנים, עלינו לבחור את היצרנים אשר פועלים לצמצום פליטות בתהליך הייצור באמצעות אימוץ שיטות עבודה אקולוגיות יותר (כגון שימוש באנרגיה מתחדשת למשל), להעדיף מוצרים המיוצרים בקירבה גאוגרפית אלינו על מנת לחסוך בשינוע מיותר וכמובן לצמצם ככל האפשר צריכה מיותרת.

פראבנים (Parabens)

קבוצה של חומרים כימיקלים סינטטיים הנמצאים בשימוש בין היתר בתעשיית הקוסמטיקה ונפוצים מאד בשמפו, קרמים, תכשירי גילוח ושיזוף, דאודורנטים, איפור, משחות שיניים ועוד. הפראבנים נחשבים כיעילים במניעת גידול חיידקים, פטריות ועובש במוצרים המכילים מים (כמעט כל מוצרי ההיגיינה והטיפוח שאנחנו משתמשים בהם) ולכן משמשים כחומרים משמרים לצורך הארכת חיי המדף של מוצרים, אך גם ידועים בגרימת רגישויות, גירויים ואלרגיות ב"זכות" היכולת שלהם להיספג במהירות וביעילות דרך העור. קיים ויכוח לגבי מידת ההשפעה השלילית של פראבנים על גופנו בשימוש תדיר ומתמשך, אך למעוניינים להפחית את השימוש בהם קיימות לא מעט אלטרנטיבות – חפשו את התווית "PARABEN FREE" או "ללא פראבנים" המופיעה על המוצרים. תמצאו לא מעט מוצרים כאלה בקטגורייה טיפוח אישי והיגיינה באינדקס ההמלצות שלנו.

מקומי - מיוצר בישראל (Local)

קנייה של מוצר מקומי עדיפה ברוב המקרים מבחינה סביבתית וחברתית מקנייה של מוצר מקביל מחו"ל: קנייה מקומית חוסכת שינוע מרחוק ובכך מפחיתה באופן משמעותי את טביעת הפחמן, מבטיחה שהעובדים המעורבים בתהליך הייצור זכו לתנאים הוגנים (לעומת עובדים במדינות בהם לא קיימת הקפדה על תנאי העסקה) וגם תומכת בכלכלה המקומית. לכן בסוגי מוצרים בהם קיימת אפשרות קנייה מקומית זו תהיה ההמלצה שלנו.

יד שנייה (Secondhand)

זה נכון שהבגד הכי אקולוגי כבר נמצא בארון שלכן.ם, אבל אם אתם מחפשים להתחדש – האפשרות השנייה הכי טובה עשויה להימצא בארון של מישהו.י אחר. קניית יד שנייה מסייעת לצמצום הייצור (אומרים שיש בעולם כיום מספיק בגדים ל-50 שנים קדימה, גם אם ייפסק לגמרי הייצור) ותורמת לכלכלה מעגלית, חסכונית ושפויה יותר ומזהמת הרבה פחות. בשנים האחרונות התווספו לרשימה המכובדת של חנויות היד השנייה בארץ עשרות חנויות המציעות למכירה בגדים, בגדי ילדים, צעצועים, ספרים ועוד, אנחנו ממליצים בחום לבדוק אותן לפני שקונים מוצר חדש.

עבודת יד (Handmade)

מוצרים המיוצרים בעבודת יד תואמים לרוב לערכי הצרכנות המודעת: איטיות, מקומיות, תמיכה בעסקים קטנים והעסקה הוגנת. במוצרים המאפשרים זאת נעדיף קנייה מיצרנים קטנים וארטיזנליים המייצרים את מוצריהם בעצמם, בניגוד לפסי ייצור של תאגידים גלובליים.

חומרים ממוחזרים (Recycled Materials)

חומרים ממוחזרים מיוצרים מפסולת או ממוצרים שהשימוש המקורי בהם הסתיים, והם משמשים כחומרי גלם למוצרים חדשים ובכך תורמים לכלכלה מעגלית וברת קיימא. דוגמאות נפוצות הן בגדים המיוצרים מפלסטיק ממוחזר או ספרים מנייר ממוחזר. שימוש בחומרי גלם ממוחזרים מסייע בצמצום כמות הפסולת ובהפחתת השימוש במשאבים טבעיים.

חומרים מתכלים (Compostable Materials)

חומרים מתכלים מתפרקים תוך זמן קצר יחסית באופן טבעי (כלומר על ידי חיידקים או פטריות למשל) לחומרים טבעיים בסיסיים יותר המשתלבים במחזור הטבע. חלק מהחומרים המתכלים (אך לא כולם) הם אורגניים ולכן הם מתכלים בקומפוסט ואף הופכים לדשן אורגני. שימוש בחומרים מתכלים מפחית את הזיהום הסביבתי הנגרם מהפיכת המוצרים בהם אנחנו משתמשים לפסולת לאחר סיום השימוש.

ללא התאכזרות לבעלי חיים (Cruelty-Free)

מוצרים המסומנים בתווית CRUELTY FREE הם כאלה אשר תהליכי הייצור שלהם וחומרי הגלם מהם הם עשויים לא כוללים פגיעה, הרג או ניסויים בבעלי חיים. קיימים מספר ארגונים בינלאומיים המפקחים על הייצור ומעניקים לחברות ולמוצרים תקני "ללא התאכזרות" – LEAPING BUNNY, CRUELTY FREE INTERNATIONAL ו-PETA הם בין הגדולים והמוכרים שבהם.

אורגני (ORGANIC)

בהקשר של צרכנות מודעת, כשמציינים שמוצר מסוים הוא "אורגני" הכוונה היא שהוא בעל תקן (תעודת הסמכה) אורגני, כלומר שתהליך הייצור שלו מפוקח על ידי אחד מגופי הפיקוח האורגניים. התקנים המפוקחים משתנים לפי התעשיות השונות – טקסטיל / מזון וכו', אבל לכולם מטרה דומה: להפחית את השימוש בחומרים רעילים ובשיטות עבודה הפוגעות באנשים ובסביבה. כך לדוגמא בחקלאות האורגנית מוגבלים מאד החומרים המותרים לשימוש כדשן והדברה, ונאסר השימוש בהנדסה גנטית. קיימים יתרונות רבים לייצור על פי התקנים האורגניים, ביניהם חיסכון במים בתהליך הייצור, הפחתת זיהום קרקעות ומי תהום, חשיפה מופחתת לחומרים וכימיקלים רעילים ועוד. חשוב לשים לב: מכיוון שלמילה "אורגני" יש משמעויות נוספות – חומר חי למשל, לפעמים המילה "אורגני" תופיע בתיאור המוצר למרות שהוא לא באמת מיוצר על פי התקן האורגני. לכן, אם אנחנו מעוניינים לקנות מוצר עם תקן אורגני כדאי תמיד לחפש את הלוגו של חברת הפיקוח האורגנית.